....................................................................... איך את משלבת בין הכתיבה לבין עיסוקייך כעורכת-דין ורואת-חשבון?
זה כל הקסם. אני חושבת שאני מצליחה להפיק מעצמי הרבה יותר בכל עיסוק בזכות השילוב בין הניגודים. גם את "תלתלים מכושפים" וגם את "הפנימייה שלא היתה" כתבתי במקביל לכתיבת ספר משפטי והשילוב המעניין הזה עשה רק טוב לכל הצדדים. מה גם שלא אחת אני משתמשת בדימיון הפורה שלי על מנת להתמודד עם תיקים משפטיים מורכבים ועם סוגיות משפטיות סבוכות ולעלות על דברים מזויות מיוחדות שלא היו גלויות לעין. בעריכת דין ממש כמו בכתיבת ספר חשוב לעלות על כל המצבים האפשריים, לערוך הצלבות ולבדוק שאין סתירות.
כשאת מתחילה לכתוב, את יודעת מה יהיה הסוף?
כשאני מתחילה לכתוב, הסוף שאני חושבת שיהיה הוא לא הסוף האמיתי. באיזשהו שלב במהלך הכתיבה הגיבורים שלי הופכים להיות עצמאיים וכאילו הם קובעים את השתלשלות העלילה מבלי להיוועץ עימי והם מפתיעים אפילו אותי, כך שהסוף הוא לא הסוף שאני מתכננת.
מתי יש לך זמן לכתוב?
בלילות. שעות האפלה מקנות לי השראה נהדרת לאווירת המיסתורין והמתח המצמרר שמאפיינת את ספריי.
איך משפיעים על בני נוער לאהוב לקרוא?
ראשית, אני דואגת למתוח את הקוראים שלי ולסקרן אותם מהעמוד הראשון של הספר ועד לעמוד האחרון.
כמו כן, אני כותבת לילדים ולבני הנוער בגובה העיניים ולא מלמעלה, לא בצורה מטיפה או מלמדת. אני חושבת שספרים נועדו בראש ובראשונה לעשות כייף לקורא ולא להטיף לו, וממילא בדלת האחורית הם מקנים לו המון דברים נפלאים נוספים.
למה את כותבת דווקא לבני הנעורים?
למה את כותבת דווקא ספרי פנטזיה? החכמה היא לכתוב על מה שאתה אוהב, ואלי עולם הפנטזיה מאוד מדבר. אני חושבת שדווקא הנוער של היום שנולד לעולם כל-כך ריאליסטי ממוחשב וטכנולוגי, צמא לקרוא על עולמות לא ריאליסטיים, עולמות של פנטזיה והוא סקרן לשמוע על עולמות וכוחות אפלוליים. ובכתיבה שלי שמגלמת בתוכה הצצה אל עולמות מסתוריים ואל הלא נודע, אני מנסה לספק את הסקרנות הטבעית הזו הקיימת בכולנו ובעיקר בקרב בני הנוער.
lo_d@netvision.net.il
